צופן הקיסר הראשון של סין

זה סיפור שהתחיל לפני אלפי שנים. הקיסר הראשון והאגדי של סין פו סי (Fu Si) שהיה גם אל השאיר לאנשים מתנות יקרות ערך. היו בינהן מדעים ואומנויות ומיומנויות שונים, שמאוד עזרו לאנשים והעלו את רמת חייהם. אבל מתנה אחת הייתה חשובה במיוחד. זה היה ציור של שמונה טריגרמות. בשפה הסינית זה " פו סי בה גוא" או שמונה טריגרמות של פו סי (בה – שמונה, גוא – טריגרמה).

האגדה מספרת איך נתגלו לקיסר פו סי בה גוא.
לפי האגדה פו סי הביט בשמיים והארץ,

הקשיב לחיות על האדמה ולציפורים בשמים, צפה באנשים ובמעשיהם ובסוף הפנה את מבט לעצמו. בסוף הוא הבין שכל מה שקיים בין השמיים והארץ מתנהל לפי חוק אחד.

חוק זה משקף מבנה אחד וקשר בין יין ויאנג ומתואר ע"י שמונה תכונות – בה גוא. שמונה תכונות אלה מהוות שמונה הופעות של אנרגיה אוניברסאלית.

האירוע הזה, טוענים הסינים, התרחש לפני 5000 שנים.

עד לפני סוף אפריל שנת 2007 אני לא התעניינתי בסיפור הזה. לא עניין אותי גם הסמל בה גוא למרות שבאותו הזמן סמל סיני אחר, טאי צ'י, הובן, פוענח ונעשה בו שימוש מעשי על ידי, כפי שמוסבר במאמר הקודם, "תנועה אחת שממנה בנויות כל התנועות". במהלך שנת 2007 חברי בהתכתבות מסיביר שברוסיה בשם איגור ליובומודרוב שלח לי את הסיפור המובא למעלה. איגור במקצועו הנו סינולוג, מומחה לשפה סינית עתיקה ולתרבות סינית. בנוסף איגור עוסק באומנות לחימה סינית" בה גוא ג'אנג".

כאמור, הסיפור היה רק סיפור ותו לא לכאורה, אבל כנראה מצב הכוכבים היה הפעם שונה והתוצאות לא איחרו לבוא והיו דרמתיות למדי.

ביומן האלקטרוני שלי בתאריך 29 באפריל 2007, יום א', מופיעות שתי רשומות:

10:45 – 11:30 שיעור אצל דנא

10:45 – 11:30 הארה לגבי המשמעות של בה גוא (GUA BA)

באותה התקופה לימדתי תנועה במכללה לאומנות המשחק בשם "תיאטרון  דאטא" שהקים וניהל ידידי הוותיק אברהם דנא. באמצע השיער, קרוב לשעה 11 לערכתי, כאשר אני עומד מול שורת התלמידים ומסביר להם לגבי התנועה של ISAI ממש תוך כדי נאום שלי פתאום בום, נחתה עלי הארה. הלסת התחתונה שלי ממש נפלה למטה מרוב הפליאה ולכמה שניות איבדתי יכולת לדבר. רק עמדתי והסתכלתי  בתלמידים. לא יכולתי לזוז או לדבר, רק עמדתי מולם ובמוחי התחוללה סערה של ממש. האמת היא שהדבר היחידי שהרגשתי הייתה פליאה עצומה והתלהבות ללא גבולות. אם הייתי יכול לדבר באותו הרגע כנראה הייתי צעוק משהו כמו "וואו, איזה יופי!".

פתאום הבנתי שבה גוא מייצגת תנועה של שלושה חלקי היד – זרועה, עמה וכף היד.

פתאום הבנתי שגיליתי משהו עצום. הרגשתי שזכיתי לצפות בתופעת טבע יפיפייה ומדהימה שאיש  עוד לא ראה לפניי. 

אחרי שהתאוששתי מההלם המשכתי כרגיל, למרות שבקושי התאפקתי לא להפסיק את השיעור באמצע כדי לטוס הביתה ולבדוק האם צדקתי ויש בידיי תגלית אמיתית ועצומה.

כאשר הגעתי הביתה התחלתי לקודד את תנועת היד שלי. לא זכרתי איך נראה בה גוא, סימנתי את התאוצה כקוו שלם  ואת ההאטה (תאוצה שלילית) כקוו שבור. בכך יצרתי סוג של כתב תנועה. כשבחנתי את התוצאה ראיתי שקיבלתי את הסמל של פו סי בה גוא.

התהליך מתואר במלואו בספר על ISAI שכתבתי.

כך בסופו של דבר נתגלתה משמעות אמיתית של פו סי בה גוא.

הערה קטנה אבל חשובה - בהתייחסות שלי לבה גוא אני קורא טריגרמות מלמטה למעלה ולא ממרכז החוצה, כפי שנהוג באופן מסורתי.

כך  נתגלה שסמל טאי צ'י מצפין את התנועה הטבעית באופן אנלוגי ופו סי בה גוא מצפין את התנועה הטבעית בעזרת קוד בינרי. הטענה הסינית העתיקה שפו סי בא גוא הנו קוד של טאי צ'י הוכחה כנכונה !

כל טענה יכולה לטעות, אבל הסתברות הטעות במקרה הזה קרובה לאפס, היא שווה 1 חלקי 1,625,702,400 .

התהליך זה מתואר בתמונות 1- 4.

 

תמונה 1

תמונה 2

 

תמונה 3

תמונה 4 

  

פיענוח פו סי בה גוא כתנועה של יד היה רק השלב הראשון.

בשלב מאוחר יותר פיענתי פו סי בה גוא גם כתנועת גזע הגוף והראש.

תמונה 5

התבוננות בציור בתמונה 5 נעשה ברור מדוע פו סי בה גוא נקרא גם בה גוא של  תרום-לידה. הרי התנוחה הטבעית המקובלת של התינוק ברחם אמו היא עם הראש למטה!

כך אחרי הסמל של טא צ'י פוענח גם הסמל החשוב השני בתרבות מסורתית של סין – הסמל של פו סי בה גוא.

הסמלים האלה נתגלו כצפנים של תנועה טבעית.

הציורים המובאים מסבירים גם את הצורה של התנועה הטבעית וגם שילובים של תאוצה חיובית – תאוצה שלילית עבור כל החלקים של ידיים, רגליים, גזע הגוף והראש. בשפה מדעית זה נקרא מורפולוגיה וקינמטיקה של תנועה.

השלב הבא היה קידוד של התנועה של כל הגוף או שילוב גוף וגפיים.  התוצאה הייתה פיענות של הקסגרמות ראה תמונה 6.

  

תמונה 6

                                                                                                                                                           

הקורא הסקרן בצדק צריך לשאול - בסדר, ראיתי ציורים נחמדים שפוענחו ככתב סתרים עתיק. זה באמת מאוד מעניין, אפילו מרתק. זה מסקרן אינטלקטואלית, מקנה ידע והבנה בהיסטוריה ופילוסופיה. אבל למה זה מתפרסם בסדרת המאמרים שמוקדשת לאומנות ISAI? מה המשמעות המעשית, מה השימוש האפשרי בתגלית זו? האם זה יכול לתרום לי ולאחרים באופן מעשי?

התשובה היא שאין דבר מעשי יותר מהתגליות הללו. הן מהוות את החלק החשוב ביותר של המתודולוגיה של לימוד ואימון בשיטת ISAI. הציורים הללו מסבירים לנו גם לגבי צורת התנועה הטבעית וגם על הסנכרון הנכון בין תנועות של חלקי גוף שונים, אופן התנועה והמקצב שלה. זה כתב תנועה בן לפחות 3000 שנים, מדויק ועדכני להפליא.

זה העיזבון שקיבלנו אחרי אלפי שנים של שכיחה. זה הציווי שקדמונים השאירו לנו לפני אלפי שנים ושנשארו לא מובנים וסתורים עד שבמקרה נתגלו על ידי.  

יחד עם משחק הדגים ותורת הרקפיטולציה התנועתית המסר של פו סי בונה משנה סדורה של אימון ולימוד של תנועה טבעית. 

זה המסר החשוב ביותר לכל מי שעוסק בתנועה, ללא קשר לתחום או לסגנון.